בעולם התחרותי והתובעני של שוק ההון, מסלול הקריירה נראה לעתים קרובות ליניארי ומוגדר היטב: תואר ראשון בכלכלה, תואר שני יוקרתי במנהל עסקים (רצוי עם התמחות במימון), התמחות בבית השקעות מוביל, וטיפוס הדרגתי בסולם התפקידים – מאנליסט זוטר, דרך מנהל תיקים ועד לתפקידי ניהול בכירים. ואכן, רועי רוסטמי, סוחר פיננסי בעל ניסיון מצטבר של למעלה מ-15 שנים בשוק ההון, עבר במסלול הזה בדיוק: הוא חמוש בתואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, ובתואר שני במנהל עסקים (MBA) עם התמחות במימון מאוניברסיטת תל אביב. אלא שעבור רוסטמי, ההשכלה הפורמלית, חשובה ככל שתהיה, היא רק נקודת הפתיחה. היא מספקת את ארגז הכלים האנליטי, את השפה המקצועית. אך היכולת לשרוד, לשגשג, ובסופו של דבר להוביל ולהנהיג בעולם כה דינמי ותחת לחץ מתמיד – זו דורשת סט כישורים רחב הרבה יותר, כזה שנבנה בזירות אחרות לגמרי.
עבור רועי רוסטמי, ניהול, מנהיגות ופיתוח קריירה בת קיימא אינם נגזרים רק מהבנת מודלים פיננסיים או מהיכולת לחזות את המהלך הבא של הפדרל ריזרב (אותו הוא מגדיר כ"הגוף הכי חזק שיש בשוק ההון"). הם נגזרים משילוב ייחודי של דיסציפלינות, חוויות חיים ותחומי עניין מגוונים, שכל אחד מהם תורם נדבך קריטי לחוסן המנטלי, לגמישות המחשבתית וליכולת קבלת ההחלטות הנדרשת. החל מעשורים של אימוני ג'ודו ברמה תחרותית, דרך שירות קרבי ופיקודי תובעני בחיל הים, וכלה בסקרנות אינטלקטואלית מתמדת הניזונה ממקורות כמו הפודקאסט של ג'ו רוגן ומאירועי מידברן – כל אלה אינם "תחביבים" צדדיים, אלא מרכיבים אינטגרליים בפילוסופיית הניהול והמנהיגות שלו.
מעבר ל-MBA: היסודות הבלתי נראים של מנהיגות פיננסית
לימודי מנהל עסקים מספקים כלים חיוניים: ניתוח דוחות כספיים, אסטרטגיה עסקית, שיווק, וניהול פיננסי. אך הם מתקשים ללמד את ה"אומנות" של הניהול והמנהיגות: איך לקבל החלטה קשה תחת לחץ קיצוני? איך לבנות אמון בצוות? איך להתמודד עם כישלון ולהפיק ממנו לקחים? איך לשמור על קור רוח כשכל השוק בפאניקה? איך לזהות ולנטרל הטיות קוגניטיביות (כמו FOMO או ביטחון יתר) שעלולות להוביל להחלטות הרסניות?
כאן בדיוק נכנסות לתמונה החוויות החוץ-אקדמיות של רועי רוסטמי. הן מספקות את מה שהאקדמיה לא יכולה: "אימון בשטח" בתנאי אמת, עיצוב האופי, ובניית חוסן מנטלי ורגשי.
1. הדוג'ו (Dojo) כמכינה למנהיגות: שיעורים מג'ודו
רוסטמי החל את דרכו בעולם אומנויות הלחימה בגיל צעיר. "מגיל 10 בערך מתאמן ג'ודו, הייתי סגן אלוף ישראל לנוער," הוא משתף. עשורים של אימונים, קרבות ותחרויות ברמות הגבוהות ביותר, הטמיעו בו שיעורים שלא ניתן ללמוד בשום כיתת לימוד.
- משמעת ודחיית סיפוקים: ג'ודו דורש אינסוף שעות של תרגול טכניקה ("קאטה"), כושר גופני, וחזרה על יסודות. אין קיצורי דרך. ההצלחה היא תוצאה של עבודה קשה ועקבית, לא של מזל או השראה רגעית. יישום ניהולי: רוסטמי מבין שניהול, כמו ג'ודו, דורש משמעת. בניית צוות, פיתוח אסטרטגיה, וניהול סיכונים הם תהליכים ארוכי טווח. אין "רווח מהיר". יש צורך במשמעת עצמית גבוהה, ביכולת לדחות סיפוקים, ובהתמדה גם כשקשה.
- אומנות הנפילה (Ukemi): חוסן מול כישלון: השיעור הראשון בג'ודו הוא איך ליפול נכון, מבלי להיפגע. "אם אתה פוחד ליפול, אתה לא יכול להילחם," מסביר רוסטמי. יישום ניהולי: בעולם הפיננסי, הפסדים וכישלונות הם בלתי נמנעים. מנהל שפוחד מכישלון יהיה משותק. הוא יימנע מלקחת סיכונים מחושבים, הוא יעניש עובדים על טעויות, והוא יתקשה להתאושש ממשברים. הג'ודו לימד את רוסטמי שכישלון הוא חלק מהמשחק. היכולת "ליפול נכון" (למשל, לחתוך הפסד בעסקה גרועה בצורה מבוקרת), לקום, ללמוד מהטעות, ולהמשיך הלאה – היא תכונת יסוד למנהיג שמנווט צוות דרך סערות.
- כבוד ליריב (ולשוק): בג'ודו יש כבוד עמוק ליריב, למאמן, ולמסורת. אין מקום ליהירות או לזלזול. יישום ניהולי: רוסטמי מבין שגם השוק דורש כבוד. התייחסות לשוק ביהירות ("אני יודע מה יקרה") היא מתכון לאסון. ההצלחה דורשת ענווה, הקשבה (לשוק, לצוות, לנתונים), והכרה בכך שתמיד יש מה ללמוד. מנהיג טוב מכבד את דעותיהם של חברי הצוות שלו, גם אם הן שונות משלו, ומכבד את הכוח הבלתי צפוי של השוק.
- מינוף וטכניקה (לא כוח גס): ג'ודו היא אומנות של שימוש בכוח היריב נגדו. ג'ודוקא מיומן יכול להטיל יריב גדול וכבד ממנו בהרבה, באמצעות טכניקה ותזמון נכונים. יישום ניהולי: מנהיגות אפקטיבית אינה הפעלת כוח סמכותי גרידא. היא היכולת "למנף" את החוזקות של כל חבר צוות, להשתמש ב"מומנטום" של השוק או של הפרויקט, ולמצוא את הפתרון האלגנטי והיעיל ביותר, לאו דווקא את הפתרון שדורש הכי הרבה מאמץ. זה דורש הבנה עמוקה של הדינמיקה האנושית והעסקית, ותזמון מדויק.
2. גשר הפיקוד: מנהיגות בתנאי לחץ מחיל הים
הנדבך השני והמשמעותי לא פחות בעיצוב תפיסת המנהיגות של רועי רוסטמי הוא שירותו הצבאי. "התגייסתי לחיל הים, הייתי בספינות הטילים, אחר כך הגעתי לבית ספר למפקדים," הוא מספר, ומוסיף שהוא עדיין מבצע "מילואים בחיל הים כל שנה בערך 40 יום" ומתעסק רבות ב"כל הנושא של פיקוד וניהול אנשים". גשר הפיקוד של ספינת טילים הוא אחד המקומות המלחיצים והמורכבים ביותר לקבלת החלטות.
- קור רוח והחלטיות תחת אש: בים, במיוחד במצב קרבי, אין זמן להתלבטויות אינסופיות. המפקד חייב לקבל החלטות קשות, לעתים על בסיס מידע חלקי, במהירות ובהחלטיות. יישום ניהולי: שוק ההון הוא סביבה דומה. משברים פורצים ללא התראה. נתונים חדשים משנים את התמונה ברגע. מנהל או סוחר חייב להיות מסוגל לשמור על קור רוח, לסנן רעשים, לנתח במהירות, ולקבל החלטה – גם אם היא לא פופולרית או כרוכה בסיכון. היסוס יכול להיות קטלני.
- ניהול סיכונים ואחריות: תפקידו הראשון של מפקד ספינה הוא לא להטביע מטרות, אלא להחזיר את הספינה ואת הצוות בשלום לנמל. ניהול סיכונים הוא לא אופציה, הוא חובה. כל החלטה נשקלת מול הסיכון הפוטנציאלי. יישום ניהולי: רוסטמי מבין שניהול פיננסי הוא בראש ובראשונה ניהול סיכונים. "המטרה הראשונה שלי היא לא להרוויח כסף, אלא לשמור על הכסף שלי," הוא מדגיש לעתים קרובות. מנהיג טוב בעולם הפיננסי הוא פרנואיד בריא. הוא תמיד שואל "מה יכול להשתבש?", בונה תוכניות מגירה, ומקפיד על כללי ברזל של ניהול סיכונים (כמו פיזור השקעות, Stop Loss במסחר). האחריות שלו היא כלפי הלקוחות, המשקיעים, והצוות שלו – והיא קודמת לכל.
- עבודת צוות ותקשורת ברורה: ספינה מתפקדת כיחידה אורגנית אחת. כל איש צוות, מהמפקד ועד אחרון המלחים, חיוני למשימה. התקשורת חייבת להיות מדויקת, ברורה, ונטולת אגו. יישום ניהולי: רוסטמי, שעוסק בניהול אנשים במילואים, מבין שצוות פיננסי אינו אוסף של כוכבים בודדים, אלא יחידה שחייבת לעבוד בסינרגיה. הוא יודע לבנות צוותים, להגדיר תפקידים בבהירות, ולטפח תרבות של תקשורת פתוחה ושיתוף מידע. מנהיג טוב מקשיב לצוות שלו, סומך על המומחיות שלהם, ומבטיח שכולם מיושרים לאותה מטרה.
- תחקיר והפקת לקחים (Debrief): אחרי כל אימון או פעולה מבצעית, מתקיים תחקיר נוקב. המטרה היא לא לחפש אשמים, אלא לזהות כשלים, להבין את הסיבות להם, ולהפיק לקחים לפעם הבאה. יישום ניהולי: רוסטמי מיישם את תרבות התחקיר הזו בעבודתו. הוא מבין שטעויות הן הזדמנות ללמידה. הוא מעודד סביבה שבה ניתן להודות בטעויות, לנתח אותן בקור רוח, ולשפר תהליכים. יומן המסחר שלו הוא דוגמה לתחקיר אישי מתמיד. מנהיגות שמטפחת תרבות של למידה מכישלונות היא מנהיגות שבונה ארגון חסין ומתפתח.
החלק השלישי: הסינתזה – בניית קריירה הוליסטית
השילוב של ההשכלה הפורמלית, הדיסציפלינה של הג'ודו, והחוסן של הפיקוד הימי, יוצר בסיס איתן. אך מה שהופך את הקריירה של רועי רוסטמי לייחודית ובת-קיימא הוא היכולת שלו להמשיך ולהתפתח, לשלב תחומי עניין נוספים, ולבנות גישה הוליסטית שמתייחסת לא רק לעבודה, אלא לאדם השלם.
הגיוון כפילוסופיית חיים (ופיננסים)
"במהלך שנותיי בשוק ההון, למדתי שגיוון השקעות הוא המפתח להצלחה," אומר רוסטמי. אך עבורו, העיקרון הזה חורג הרבה מעבר לפיזור התיק הפיננסי. הוא מיישם אותו בכל תחומי חייו:
- גיוון התיק האלטרנטיבי: ההבנה שאי אפשר לסמוך רק על שוק המניות והאג"ח הובילה אותו לבנות תיק אלטרנטיבי מגוון: "נדל"ן מניב באזורים מתפתחים" (נכס מוחשי, תזרים), "אמנות עכשווית מבטיחה" (נכס תרבותי, לא-קורלטיבי), ו"חלק קטן לקריפטו ופרויקטים חדשניים בבלוקצ'יין" (הימור א-סימטרי על טכנולוגיית העתיד). הגיוון הזה הוא בראש ובראשונה ניהול סיכונים פסיכולוגי – הוא מפחית את התלות בתוצאה של כל עסקה בודדת ומאפשר קבלת החלטות רגועה יותר.
- גיוון אינטלקטואלי: רוסטמי לא צורך רק מידע פיננסי. הוא "מעריץ את ג'ו רוגן ומאוד אוהב לשמוע אותו". ההאזנה לשיחות עומק על מדע, פילוסופיה, אומנויות לחימה ותרבות מרחיבה את אופקיו, מאתגרת את הנחות היסוד שלו, ומספקת לו פרספקטיבה רחבה על מגמות עולמיות – מה שחיוני למשקיע שמנסה להבין לאן העולם הולך (למשל, ההבנה שסין נשארה מאחור במירוץ ה-AI והקוונטי).
- גיוון חוויות: רוסטמי לא חי רק מול המסכים. הוא "שיחק בליגה בכדורגל בגיל 35 עם כל החברים מהשכונה", הוא "הולך לאירועי מידברן של כל המתלהבים מאז 2018", והוא מטייל בעולם (כמו ה"ספארי המטורף בדרום אפריקה"). החוויות המגוונות הללו מונעות שחיקה, מגרות יצירתיות, ומספקות "קרקוע" חיוני בעולם הווירטואלי של הפיננסים.
שמירה על איזון ומניעת שחיקה
עולם הפיננסים ידוע לשמצה בשחיקה שהוא גורם. הלחץ המתמיד, שעות העבודה הארוכות, והצורך להיות "דולק" 24/7 גובים מחיר כבד. רוסטמי מנהל את זה באופן אקטיבי:
- איזון גוף-נפש: לצד הג'ודו והג'יוג'יטסו האינטנסיביים, הוא "אוהב גם יוגה". היוגה מספקת את האיזון, את השקט הפנימי, ואת הכלים לניהול מתח פיזיולוגי.
- חיבור ל"אמיתי": הרקע המשפחתי ("ראשון לציון, משפחה תימנית"), החיבור לחברים מהשכונה, והאהבה לבעלי חיים ("יש לי סימפטיה לכלבים… יש לי אחת בשם שפרה") – כל אלה הם עוגנים לעולם האמיתי, הלא-פיננסי. הם שומרים על פרופורציות ומזכירים שיש דברים חשובים יותר מהתשואה הרבעונית.
המנהיג כמכלול: סיכום סגנון הניהול של רועי רוסטמי
אם נסכם את כל הנדבכים הללו, מתקבל פרופיל של מנהיג ואיש מקצוע שונה מהסטריאוטיפ הפיננסי:
- ממושמע וסבלני: כמו ג'ודוקא, הוא פועל על פי תוכנית, מכבד את התהליך, ויודע לחכות להזדמנות הנכונה.
- קר רוח והחלטי: כמו מפקד בים, הוא מסוגל לקבל החלטות קשות תחת לחץ, לנהל סיכונים בקפדנות, ולפעול על פי פרוטוקולים ברורים.
- צנוע ולומד: הוא מכיר במגבלות הידע שלו, מכבד את השוק (ואת היריב), ומפיק לקחים מכישלונות באופן שיטתי (תחקיר).
- סקרן ופתוח: הוא מאתגר את הקונצנזוס, מחפש נקודות מבט מגוונות (ג'ו רוגן), ומתעניין בחדשנות (קריפטו, AI, מידברן).
- מגוון ומאוזן: הוא מנהל את חייו והשקעותיו מתוך הבנה שחוסן אמיתי נובע מגיוון ומאיזון בין עבודה, משפחה, תחביבים ופיתוח אישי.
- מקורקע: הוא נשאר מחובר לעולם האמיתי, לערכים בסיסיים, ואינו נותן לעולם הווירטואלי של המספרים לנתק אותו מהמציאות.
בעולם הפיננסי המשתנה במהירות, שבו מודלים ישנים קורסים וטכנולוגיות חדשות משבשות תעשיות שלמות, סגנון המנהיגות והגישה ההוליסטית הזו לקריירה, כפי שמדגים רועי רוסטמי, אינם רק "נחמדים" – הם הופכים להיות הכרח להישרדות ולשגשוג ארוך טווח.
תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.