שוק תשתיות התקשורת בישראל עבר בעשור האחרון שינוי עמוק: מסביבה הנשענת על רשתות ותיקות, אל מרוץ פריסה של סיבים אופטיים שמגדיר מחדש מהירות, אמינות ותחרות. בתוך המציאות הזו מתחדדות שאלות של כלכלה והנדסה באותה נשימה – כיצד בונים רשת לאומית בקצב מהיר, כיצד מממנים השקעות כבדות תחת רגולציה ותחרות, ואיך מייצרים יתרון טכנולוגי שנשאר רלוונטי גם כשהסטנדרטים עולים. על הרקע הזה בולטת דמותו של יוסי חבר, מנכ״ל IBC אנלימיטד, שמוביל את החברה בתקופה שבה תשתית היא לא רק מוצר – אלא תשתית לצמיחה של המשק כולו.
יוסי חבר והניהול בתקופת מעבר: בין מספרים לאסטרטגיה
תפקיד מנכ״ל בחברת תשתיות אינו מסתכם בניהול שוטף. הוא דורש יכולת לקרוא את השוק דרך נתונים, להבין את מגבלות ההון ואת קצב השינוי הטכנולוגי, ובעיקר לקבל החלטות שמאזנות בין השקעה ארוכת טווח לבין ביצוע מיידי. יוסי חבר מונה למנכ״ל קבוע של IBC באפריל 2022 לאחר תקופה כממלא מקום, ונכנס לתפקיד בשלב שבו החברה נדרשה להוכיח יכולת צמיחה, יציבות והיתכנות כלכלית מול בעלי מניות, שותפים עסקיים והציבור.
הבסיס הניהולי שלו נשען במידה רבה על רקע פיננסי וניסיון מצטבר בשוק התקשורת. בעבר כיהן במשך חמש שנים כסמנכ״ל הכספים של קבוצת HOT, לאחר כ-14 שנים בקבוצה בתפקידים שונים. מדובר בניסיון שמחבר בין הבנה של מודלים עסקיים, ניהול סיכונים והקצאת משאבים, לבין היכרות עם שוק תחרותי שבו מרווחי השגיאה קטנים וההשקעות גדולות.
שפה של תקציבים, רכש והון: יתרון ניהולי בתשתיות
אחד האתגרים המורכבים בחברות תשתית הוא ניהול מערכות תקציב ורכש בהיקפים גדולים, תוך תיאום בין קבלנים, ספקים, רשויות, ותוכניות עבודה שמשתנות בהתאם לשטח. בתפקידיו הקודמים ניהל חבר מערכי תקציב, רכש ורכוש בהיקפים של מיליארדי שקלים, ידע שמתרגם באופן טבעי לעולם פריסת הסיבים: תכנון, בקרה, עמידה בלוחות זמנים ומדידה עקבית של תפוקות.
לצד זאת, הוא הוביל בעבר משא ומתן מורכב לכניסת HOT כשותפה ב-IBC. הניסיון הזה חשוב לא פחות מההיבט התפעולי, משום שהוא מעיד על יכולת לנווט אינטרסים של גופים גדולים, לתרגם אסטרטגיה להסכמים, ולבנות תשתית של אמון בין שותפים.
פריסת הסיבים כאתגר לאומי: קנה מידה, תחרות וקצב ביצוע
הערך של רשת סיבים נמדד לא רק במהירות המובטחת אלא בכיסוי, בזמינות וביכולת להתרחב. בתקופת ניהולו ב-IBC הובילה החברה צמיחה לרשת בהיקף של כ-2 מיליון משקי בית בשיאה, ובמקביל קידמה תוכניות הרחבה ל-2.8 מיליון משקי בית ברחבי הארץ – מעל 200 יישובים. זהו סדר גודל שמציב אתגרים הנדסיים, רגולטוריים וכלכליים, ודורש מכונה ארגונית שמסוגלת לעבוד באופן מתואם לאורך זמן.
בתחרות הנוכחית בשוק, מה שמבדיל בין שחקנים אינו רק מחיר או קמפיין, אלא יכולת להקים תשתית איכותית שמשרתת ספקים, עסקים ולקוחות קצה באופן יציב. ההתרחבות בקנה מידה כזה מחייבת שיטה: תיעדוף אזורים, חיזוי ביקושים, ניהול תלות בגורמי חוץ ושימור רף שירות לאורך פריסה מתמשכת.
המעבר ל-XGS-PON: כשהטכנולוגיה מכתיבה את התוכנית העסקית
שדרוג רשת אינו תוספת שולית – הוא החלטה אסטרטגית שמעצבת את יכולת החברה להתחרות בשנים הבאות. IBC הובילה שדרוג לטכנולוגיית XGS-PON, המאפשרת מהירויות סימטריות של עד 10 ג׳יגה. המשמעות רחבה: מעבר מתפיסה שבה הלקוח ״מוריד״ יותר מאשר ״מעלה״, לתשתית שמותאמת לעולם של עבודה מרחוק, יצירת תוכן, גיבויים בענן, מערכות ארגוניות והולכת נתונים כבדה בשני הכיוונים.
מבחינה עסקית, מהירות סימטרית ותשתית מתקדמת יוצרות אופק לשירותים מתקדמים ולעבודה עם שותפים בשוק הקמעונאי והעסקי. מבחינה תפעולית, השדרוג מחייב תכנון ארוך טווח של ציוד, התאמות רשת, ניהול השקעות ויכולת לבצע שינוי תוך שמירה על יציבות.
מעבר מעבר לסיבים: חוות שרתים וכבלים תת-ימיים כהיגיון של צמיחה
בחברות תשתית מודרניות מתחדדת ההבנה שהרשת היא בסיס לאקו-סיסטם רחב יותר. תחת הנהגתו, IBC הובילה אסטרטגיה להתרחבות לתחומים טכנולוגיים חדשים כמו חוות שרתים (Data Centers) וכבלים תת-ימיים. אלו תחומים שמשיקים ישירות לעולמות הענן, הזרמת נתונים בין-לאומית ושרידות תשתיתית – נושאים שהופכים קריטיים ככל שהמשק נשען יותר על שירותים דיגיטליים.
מהלך כזה אינו רק ״גיוון פעילות״, אלא ניסיון לחבר בין שכבות: תשתית גישה מהירה לבית ולעסק, לצד נקודות עיבוד ואחסון קרובות יותר למשתמשים, וחיבוריות רחבה יותר החוצה. בשוק שבו זמן השהיה, אמינות וקיבולת הם מטבע תחרותי, הרחבה לתחומים הללו יכולה להפוך יתרון טכנולוגי ליתרון כלכלי.
האתגר המרכזי בשוק התקשורת הישראלי בשנים הקרובות יהיה לשלב בין תחרות מחירים לבין השקעות הון משמעותיות, ובין פריסה רחבה לבין התאמה לטכנולוגיות שמתפתחות במהירות. יוסי חבר פועל בנקודת המפגש הזו – בין פיננסים לתשתיות, בין ביצוע להובלה אסטרטגית – כשברקע הצורך לבנות אמון מתמשך עם בעלי מניות ועם השוק. במבט קדימה, נראה כי מי שיצליח אינו בהכרח מי שיפרס מהר יותר בלבד, אלא מי שיבנה תשתית שמסוגלת לשאת על גבה את הדור הבא של השירותים הדיגיטליים בישראל, תוך ניהול שקול, קבלת החלטות מדידה, והבנה שהתשתית היא מרכיב יסוד בצמיחה של חברה ושל מדינה.
בפועל, השאלה שאחרי ה״כמה פרסנו״ היא מה קורה ביום שאחרי החיבור. רשת סיבים לא נמדדת רק בכיסוי, אלא גם באיכות ההפעלה: זמינות לאורך זמן, קיצור זמני טיפול בתקלות, ושיפור מתמיד של חוויית המשתמש דרך ניטור, אוטומציה וסטנדרטיזציה של תהליכים. ככל שהיקף הלקוחות גדל, כך גדלה החשיבות של ניהול רשת מבוסס נתונים – כזה שמזהה צווארי בקבוק, מצמצם עלויות תפעול, ומאפשר להרחיב קיבולת לפני שהביקוש הופך לעומס.
בהקשר הזה, יתרון תחרותי יכול להגיע גם מהיכולת לעבוד בצורה חלקה עם ספקים קמעונאיים ושותפים עסקיים. ממשקים ברורים, שקיפות תפעולית ויכולת להציע מסלולים מתקדמים לעסקים – כמו קווים סימטריים, יתירות וחיבורי גיבוי – הופכים את התשתית מפלטפורמה טכנית למנוע צמיחה שמשרת סקטורים שלמים במשק.