הכלל הידוע הוא, שאם אנחנו רוצים שארגון, עסק או כל מוסד אחר יפעל בצורה נכונה, אנחנו חייבים לבצע בו ביקורות מעת לעת. אחרת אנחנו לא נוכל לדעת מה קורה בו, ואם כך הדבר, ייתכן מאוד שאנחנו לא נוכל למנוע מצבים של טעויות ורשלנות, בין אם הם קורים במקרה או בכוונה.
עכשיו, באופן עקרוני, כל התהליך חייב להתבצע על ידי גורמים, שהם לא רק רציניים כמובן, אלא גם על ידי גורמים שיש להם את הידע הנדרש והיכולת לעבור על הספרים ולראות כיצד המספרים מתחברים או לא מתחברים, לחקור את כל הנושא אחורנית ולראות מה בדיוק התרחש.
ברמת העיקרון, כל עסק פועל בשני מסגרות, יש ביקורת חיצונית שמתבצעת על ידי רשויות המס, ומטרתה לבחון האם נעשו טעויות ברמה של תום לב או ברמה של מרמה. כמובן שהשאיפה היא לגלות שלא היו שום טעויות והכל סדיר, מטרת הביקורת היא לאשר שהעסק פועל כשורה ויכול להמשיך להתנהל בלי שום בעיה.
המסגרת השנייה היא ביקורת פנימית וזו מתבצעת על ידי רואי חשבון של העסק אשר מפעילים מערך ביקורת במטרה לבחון שאכן אין שום טעות בספרים והכל רשום כמו שצריך. המטרה של ביקורת זו, היא לוודא שכל הספרים אשר ניתנים לרשויות המס, הם אכן מדויקים ומפורטים כמו שצריך. במידה ומתגלות טעויות, אז באופן טבעי בוחנים היכן הן, וכיצד ניתן לתקן אותן באופן כזה שלא תתבצע עבירה ולא תהיה שום בעיה עם זה.
חשוב לומר, כל עסק חייב לבצע ביקורת פנימית על פי החוק, זאת על מנת לוודא שהספרים רשומים כמו שצריך בין בדיקה חיצונית אחת לשנייה. מאחר ולא תמיד מתקיימות בדיקות חיצוניות, מה עוד שאי אפשר לסמוך על כך שהבדיקה החיצונית תעלה על כל בעיה, יתרה מזו, גם אי אפשר שעסק יעבוד על פי טעויות בהנחה והבדיקות החיצונית לא מתקיימות. לכן יש צורך לבצע בדיקות פנימיות מלאות ומקיפות, כך שומרים שכל הספרים מפורטים וכתובים בצורה נכונה על פי החוק.