השקל הישראלי נחשב בעיני רבים לאחת המטבעות המתוחכמות והגמישות בשווקים המתפתחים, אך יחד עם זאת הוא גם אחד מהתנודתיים ביותר. כבר שנים אני עוקב, כסוחר פיננסי וכמשקיע, אחרי התנהגות המטבע הזה – תחילה מנקודת מבט טכנית, ולאחר מכן דרך הבנה מעמיקה יותר של כוחות מקרו-כלכליים, שערי ריבית, סיכונים גיאו-פוליטיים ופסיכולוגיית שוק. כאן אני רוצה לשתף ב"תמונה הגדולה" שמאחורי התנודתיות של השקל – ומה המשמעות למשקיעים הקמעונאיים והמקצועיים כאחד.
הכוחות שמניעים את השקל – מבט מבפנים
על פי רועי רוסטמי, השקל הוא מטבע יחסית קטן בשווקים הגלובליים, אך הוא מושפע ישירות ממערך כוחות רב-רמות – הן פנימיים, כמו פעילות הייצוא וההשקעות הזרות באקזיטים הישראליים, והן חיצוניים כגון החלטות הריבית של הפדרל ריזרב (Fed) או נתוני האבטלה בארה"ב.
כמשקיע עם ניסיון של מעל 15 שנה, אני מזהה ארבעה גורמים מרכזיים לתנודתיות בשקל:
1. רגולציה והחלטות מוניטריות:
בנק ישראל נוקט מדיניות ייחודית ביחס לשער החליפין – כשהשקל מתחזק מדי, הבנק נוהג להתערב ולרכוש מט"ח כדי לשמור על כושר התחרות של הייצוא. החלטותיו משפיעות דרמטית על מסחר היומי, וגם על תנועות הון גדולות.
2. השקעות היי-טק וכניסות דולריות:
האקוסיסטם של ההיי-טק בישראל מושך הון זר בהיקפים אדירים. כל אקזיט או גיוס משמעותי מוביל לכניסת דולרים – מה שמחזק את השקל. אבל מדובר באירועים לא עקביים, המשפיעים על השוק בפרצי זמן קצרים אך עוצמתיים.
3. אי ודאות גיאו-פוליטית:
כל מבצע צבאי, מתיחות בגבולות עם חמאס או חיזבאללה, או התקוממות פנימית על רקע פוליטי – ישר משפיעה על סנטימנט המשקיעים. אני זוכר שמייד לאחר מבצע צבאי, ספreads (פערי קנייה-מכירה) בשווקי המט"ח קפצו, מה שמשקף את רמת הסיכון והזהירות של המשקיעים.
4. ריבית שונה בין ישראל לארה"ב:
הבדלי הריבית בין השקל לדולר (interest rate differential) משפיעים רבות. בשנים עם ריבית דולרית גבוהה, הכסף בורח מארץ החוצה – מה שמחליש את השקל. לעומת זאת, כשריבית בישראל אטרקטיבית יחסית, הכסף חוזר, והשקל מתחזק.
השפעה על תיק ההשקעות – מה עושים משקיעים כמוני?
ההבנה שתנודתיות המטבע משפיעה על כלל התיק גרמה לי לאמץ כלים לניהול סיכוני מט"ח כבר בתחילת דרכי. כשהייתי קצין בספינות טילים בחיל הים, למדתי שכל החלטה יש לה משקל – וזה מתבטא היטב גם בעולם הפיננסים.
הנה כמה עקרונות שאני מיישם:
– גידור טבעי: אני משלב חשיפה לדולר דרך מניות אמריקאיות או קרנות מחקות, באופן שמאזן בין השקעותי המקומיות לגלובליות.
– מעקב רציף אחרי הבנק המרכזי: אני מקדיש זמן שבועי לניתוח דוחות וראיונות של בכירי בנק ישראל וגם של הפדרל ריזרב – כדי לזהות מגמות מוקדם.
– נזילות גבוהה: בגלל התנודתיות, אני משתדל לשמור לפחות 15% מהתיק שלי ברכיבים נזילים שקליים – כדי שתהיה לי יכולת לנצל הזדמנויות או להתגונן מפני איומים.
תובנות לפעולה – אבל בלי לקחת סיכונים מיותרים
כמשקיע שמגיע מרקע של שירות קרבי ופיקוד, אני יודע שכוח שווה אחריות. לכן, אני לא רץ לשום אפיק רק כי "השקל התחזק" או "הדולר עלה קצת". הניתוח שאני עושה הוא תמיד מקיף, ומבוסס על מגמות ארוכות טווח ושילוב של ראיה אסטרטגית.
התנודתיות כשלעצמה אינה דבר רע – היא יכולה לאפשר הזדמנויות אדירות. אך כמו ב-UFC שאותו אני אוהב, מי שנכנס לזירה בלי הגנה – ברוב המקרים לא יוצא ממנה טוב. ניהול סיכונים, הסתכלות מערכתית, וגישה מבוססת – אלו הכלים החשובים ביותר, גם למי שמעוניין להתמודד עם תנודתיות המטבע.
סיכום
בעולם הפיננסי של היום, תנודתיות השקל היא לא תופעה חולפת, אלא מציאות שצריך להבין אותה ולפעול בתוכה. ככל שהמשק הישראלי מתפתח ומתחיל להיטמע עוד יותר בזירה הגלובלית, כך ימשיכו השחקנים הגדולים לעיין בשקל בעדשה ביקורתית.
אני, רועי רוסטמי, ממשיך לנתח, להתבונן ולפעול מתוך זהירות אבל גם מתוך ביטחון שניהול השקעות נכון יודע להכיל גם את התנודתיות – ואפילו להשתמש בה לטובתו של המשקיע.
תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.